שמש ואח' נ' חברת גוליבר תיירות בע"מ ואח'

פסק דין

חופשה של חמישה ימים לירח-דבש של התובעת ובעלה הפכה להיות, ברובה, לאירוע אשר ייזכר, ולא בזכות ההנאה הצרופה.

בראש ובראשונה, מתברר כי כאשר התובעת ובעלה הגיעו לשדה התעופה, ההזמנה לטיסה היתה על שם מוטעה של הבעל וכך נבצר..

במהלך הכתבת פסק הדין מתערבת נציגת הנתבעת שוב ושוב ומפריעה להכתבתו,כאשר היא מתקנת אותי "בטעות" בטענה על כך שהעליה לטיסה היתה על שם מוטעה, זאת בשעה שחברתה, נציגת צד ג', עומדת חצי מ' ממנה ומאשרת בפה מלא שאכן העליה למטוס היתה על שם מוטעה. אני מזהירה את נציגת הנתבעת שאם שוב תתערב במהלך הכתבת פסק הדין, היא תוצא מן האולם.

כאמור, בעת שהגישו בני הזוג לשדה התעופה, הסתבר ששמו של בעלה של התובעת מופיע בשם מוטעה, וכך לא ניתן לבעלה של התובעת לעלות בצורה רגילה לטיסה.

התובעת התקשרה למשרדי הנתבעת ודיברה שם עם נציג והפנתה את תשומת לבו לתקלה. נציג זה הסתפק בכך שהפנה את התובעת לדלפק של צד ג', שם לא מיהרו לפתור את הבעיה, ורק לאחר זמן ארוך הצליחו, התובעת ובעלה, לעלות על הטיסה ברגע האחרון.

אין מחלוקת בין הצדדים שהכשל בהעברת השם הינו אצל צד ג', וכאמור לעיל צד ג' מודה בכך. לפיכך, אין ספק כי לצד ג' 1 אחריות.

יחד עם זאת, את העסקה עשו התובעת ובעלה עם הנתבעת.

התובעת ובעלה אינם מכירים את צד ג', ולא איתם היו בדין ודברים. לפיכך, נציג הנתבעת לא יכול היה להסתפק בכך שהפנה את התובעת לדלפק של צד ג', והיה עליו לבצע פעולות מעשיות כדי לוודא שהתובעת ובעלה מקבלים את השירות אצל צד ג' וכי הבעיה נפתרת במהירות האפשרית ללא כל עיכוב, תוך מתן שירות מהיר. במקרה דנן, דבר זה לא נעשה.

נציג הנתבעת בחר לשבת באין מעשה ולתת לתובעת ולבעלה להתרוצץ אל מול צד ג' שוב ושוב, כדי לנסות ולפתור את הבעיה.

מדובר באירוע שלקח מספר שעות ואין ספק כי לתובעת ולבעלה נגרמה עוגמת נפש אשר יכולה היתה להיחסך אם הטעות לא היתה קורית אצל צד ג', ואם נציג הנתבעת היה פועל בנחישות כדי לפתור את הטעות בדרך המהירה.

הדברים מחמירים עוד לאין ארוך, כאשר איש אצל הנתבעת וכן אצל צד ג', לא טרח לתקן את הטעות כדי למנוע את התקלה בדרך חזרה.

הן הנתבעת והן צד ג' ישבו להם בחוסר מעשה ונתנו לתקלה לחזור על עצמה בעת הטיסה חזרה.

גם כאן האחראית העיקרית היא צד ג' אולם, כאמור לעיל, ההתקשרות היתה עם הנתבעת, שלא היתה רשאית לנער את חוצנה מן התובעת, ולאחר שנודע לנציג הנתבעת על התקלה, היה עליו להוסיף ולפעול אל מול צד ג', כדי למנוע מן התקלה לחזור על עצמה בעת הטיסה חזרה.

מחדל זה הוא חמור מאוד ועולה על המחדל הראשוני, על אחת כמה וכמה לנוכח העובדה שהן הנתבעת והן צד ג' ידעו על כך שהדרך חזרה יעשו התובעת ובעלה מנמל תעופה זר אשר ממנו אין לתובעת ולבעלה ליצור קשר עם הנתבעת או צד ג', וכך התובעת ובעלה היו תלויים בחסדי אנשי הבטחון הזרים בנמל בודפשט. כל זאת היה יכול להימנע אם היתה הנתבעת פועלת כפי שהיה עליה לפעול, ואם היתה צד ג' פועלת כאמור.

בנוסף מסתבר, כי מתוך 5 ימי הנופש, יומיים וחצי היו ימי חג, אשר בו כל החנויות והאתרים היו סגורים, והתובעת ובעלה מצאו עצמם במצב שבו מחצית מן החופשה לא יכלו להפיק את מלוא ההנאה ממנה.

טענה זו מופנית כלפי הנתבעת בלבד. לטענת הנתבעת, אין לה כל אחריות וחובה להודיע לתובעת על כך שביעד החופשה מתקיים חג באותה תקופה וכי יש סיכוי לכך שחנויות ובתי עסק יהיו סגורים.

אינני סבורה כנציגת הנתבעת.

על סוכן הנסיעה להעביר לנוסע, לקוחו, את כל המידע שיש בידיו ושאמור להיות בידיו, בעת שמתבצעת העסקה.

כשם שסוכן הנסיעות מציע את המלון ללקוח, הוא מיידע אותו לגבי אפשרות הגעה לאתרים, וכמו שהסוכן מיידע את הלקוח לגבי אפשרויות בילוי או מקומות ראויים לביקור וכיוצ"ב – כן מוטלת עליו חובה ליידע את הלקוח כי במועד הטיסה מתקיים חג או איזה שהם אירועים אחרים, לחיוב או לשלילה (כגון פסטיבלים או אירועים חריגים אחרים).